שלום לכולם
ביקשו כותרת נושא קצרה אז זה מה שיצא לי...
ברור לי שלכל אחד יש סיפור שונה איך הוא הגיע לחוביזה . אני לדוגמא קראתי פעם ראשונה על הרעיון הזה בבלוג של דרור בורשטיין ובאותו יום נרשמתי וצורפתי תוך שבוע . עד לאותו יום לא קנינו תוצרת אורגנית ( רק ביצי חופש , שגם הם כנראה בלי הרבה חופש ) ופתאום מאותו יום זה נושא חשוב בעיני.
כיוון שהפורום הוא ממש צעיר ובנתיים לא ממש פופולרי - כנראה שרוב המנויים עסוקים יותר בשטיפת הבוץ מהירקות - אין ברירה אלא לנסות לעורר אותו קצת. הבעייה היא שהעלון "עלי חוביזה" כבר מכיל הכל - מידע על חוביזה , ירקות , הגיגים על החיים , מתכונים ואפילו מזג אוויר .
אז איך לעורר אותו ? לעשות אותו דבר בנתיים ולהראות לצוות חוביזה שגם אנחנו יכולים : קצת הגיגים על החיים , על הירקות (איך באמת שוטפים את כל הבוץ הזה?? ) מתכונים ואפילו מזג אויר .
אז אני מתכוון להכנס מדי פעם לפורום לראות אם משהו זז ואם לא אז לפחות להפגש ביום הפתוח
משה
פורום ח'ביזה » פורום כללי
מי צריך את חוביזה בכלל?
(7 posts)-
פורסם: 1 שנה #
-
איזה כיף - פעילות בפורום!
אני אספר רק שאנחנו פה מתחילת הדרך וזאת הנאה גדולה לראות את התהליך הזה קורה ואת החזרה בתשובה הירוקה שלי ושל האנשים מהסביבה. זה משפיע על כל החיים. ברקע אצלנו - מיכל קומפוסט במרפסת התל אביבית.
דווקא היום יש בעיות, כל מיני נמלים מלאות כנפיים שמילאו את דפנות המיכל. אני הולכת לישון במחשבה שאולי עד מחר זה יעבור. מי יודע.יאללה, משה - תרים לנו פורום :)
פורסם: 1 שנה # -
אוקי טליה - אני רואה שאנחנו כאן לבד . כלומר - אם תזיזי את הקומפוסט והנמלים מכאן בכלל יהיה נחמד .
גם אצלנו במשפחה הקטנה יש מעין חזרה בתשובה ירוקה שזה אומר קצת יותר תוצרת אורגנית , קצת יותר קמח מלא , הרבה פחות יוגורט עם "פירות" , גם ביצים אורגניות ( בגלל הטוסיק המסכן של התרנגולות ) ובכלל כעס מתפרץ כלפי כל מוצר המכיל צבעי מאכל/מלח/חומרים לא מזוהים בכמות מוגזמת (אם כי ברור לי שהילדים לא היו ממש מתנגדים לאיזו סוכריה כחולה).
אז למה באמת חוביזה מתאימה לנו יותר מללכת לחנות ירקות אורגניים? דווקא בגלל שאי אפשר לבחור , שמקבלים ארגז שצריך להתרוקן תוך שבוע שאם לא הסלרי יציף את המקרר.
כבר מאוחר ואני הולך לנעוץ שיניים באיזו עגבניית צ'רי שקטפנו אתמול בכמהין שבנגב . נכון - לא אורגנית אבל אדומה ומתוקה .
זהו טליה . אני מקווה ששנתך ערבה לך והנמלים פרשו כנפיים סופית ושוקדים ברגעים אלה על ייסוד מושבה חדשה .
משהפורסם: 1 שנה # -
אז בנסיון להעיר את הפורום לקראת האביב חשבתי לספר גם אני איך הגעתי לח'ביזה (ואיך שוטפים את הבוץ מהירקות).
אני בכלל כמו האיש הירוק (?) - מסיפור אחר. התחלתי את חיי המקצועיים בתחום של חינוך וטיפול - הנחית קבוצות, חינוך בלתי פורמלי, אנשים עם נכויות נפשיות. לאחר תקופה מסוימת מלאת אתגרים, סיפוק והתשה היתה לי ההזדמנות לבלות שנתיים בארה"ב שבהן אוכל "לקחת פסק זמן" ממסלול החיים שלי דאז ולעשות משהו אחר לתקופה קצובה. בהתגלגלות טבעית ואקראית כאחד הגעתי לתחום של גינון עירוני וחקלאות אורגנית זעירה, והתחלתי לעבוד בחוות ירקות אורגניות בקליפורניה.
מפה לשם גיליתי כמה נעים לבלות כל היום בדממה יחסית בחברת צמחים חרקים והרבה אדמה ושמיים, וכמה הקלה יש בעובדה שאם מפשלים - תמיד אפשר לנסות מחדש, ללמוד, להשתפר. ההנאה והרווחה גדולות במיוחד בירקות, שהם כידוע חד שנתיים ברובם, ולכן בכל עונה מנסים מחדש, לפעמים אפילו מספר פעמים באותה עונה, וההתחדשות והצמיחה והצ'אנס הנוסף התמידיים שבו את לבי לחלוטין.
א-ב-ל כמובן שאני רוצה לאכול את הכרובית וגם להשאיר אותה שלמה, ולכן כדי לשמר את המגע עם אנשים ואנושיות, בחרתי לשווק את הירקות בדרך שתאפשר לי קשר ישיר ואישי עם הלקוחות, שאוכל להכיר אותם, לדבר איתם (לתקשר איתם בפורום...), לענות על שאלות וללמוד מהם. את הרעיון של חקלאות בשיתוף הקהילה הכרתי מקליפורניה מהתנסות אישית כלקוחה וכחקלאית, והחלטתי (בדחיפת בנזוגי האמביציוזי - מי שמכיר אותי יודע שלי היה לוקח עוד עשר שנים להרהר בדבר) להקים משהו כזה בישראל.
הכוונה שלי היתה מקסימום 100 לקוחות, אלא שכבר לפני סוף השנה הראשונה היה ברור שהענין מתרחב הרבה מעבר למה שציפינו, וכיום אנחנו עוצרים בלית ברירה את הביקוש האדיר בכמות של 250 מנויים. אנחנו ממש ממש רוצים להפיץ את הענין, ובינתיים יש כמה יוזמות שמתקדמות כל אחת בקצב האישי של יוזמיה, אבל לאור הכמות הגדולה של פניות אלינו, אני ממש בטוחה שיש מקום לעוד הרבה חוות כמו שלנו, ומחכה מאוד לאדם הבא שירים את הטוריה. (שנה הבאה מציבה אתגר מורכב במיוחד משום שהיא שנת שמיטה, כך שאולי הפריצה תצטרך להמתין לעוד שנתיים). נחכה ונראה. אני מאמינה בלתת לדברים להתקדם בקצב האורגני שלהם.ומילה אחרונה בקשר לבוץ: הקסם הוא פשוט לשטוף אותו, במים ומים ועוד מים. גזר, תפוח"א, סלק וכאלה אפשר להשרות בקערת מים שמקלה על הבוץ לרדת. עד שלמדנו איך להוציא גזר נקי יחסית (כן, כן, קשה להאמין, אבל פעם הגזר ההיה יוצא אפילו יותר מבוצבץ) היינו משרים את הגזר המלוכלך באמבטיה מלאת מים אצלנו בשדה. זה עובד.
והכי חשוב לזכור את המשפט המיתולוגי של זן המכלוא המיוחד של אמהות יהודיות-חלוצות-מושבניקיות: "בוץ זה לא לכלוך"!בתאבון,
וראיתי שכבר הצטרפו עוד אנשים לפורום - בואו נשמע אתכם!בת-עמי
פורסם: 1 שנה # -
הי, כולם, סיפורים מעניינים!
מיכל, היה לנו מיכל קומפוסט במרפסת התל-אביבית כמה חודשים, ונאלצנו להתייאש ממנו. זה לא כל כך הצליח בקנה מידה קטן ובלי גינה (רק עציצים). אם יש למישהו מכם/ן עצות איך לעשות זאת כמו שצריך, נשמח מאוד לשמוע!
לפני כשנה וחצי הגענו ארצה מקליפורניה, שם אכלנו ירקות אורגנים שחלקם היו תוצרת גינתנו, וכאן חזרנו לירקות מרוססים בגלל ההפרש הגדול במחיר. ואז, יום אחד, יצאתי לכנס מקצועי שם פגשתי אנשים חביבים ממרכז השל (http://heschel.org.il) והם סיפרו לי על חוביזה. למחרת נרשמנו.
פורסם: 1 שנה # -
שלום לכולם,
לצערי ניסיתי להצטרף למשלוחי הירקות אך מעולם לא קיבלתי תגובה למייל ההרשמה...כך מצאתי עצמי מזמינה משדה אחר שהוא גם טרי ,אורגני ומגיע עד הבית. ברצוני להגיב להדר כאן בעיניין הקומפוסט, ישנה גינה קהילתית בלב תל אביב ועוד אחת בפלורנטין ובהם מכינים קומפוסט. אתם בהחלט מוזמנים להביא את הזבל האורגני שלכם ולצרפו לערמות הקהילתיות. אתם גם בהחלט מוזמנים לבוא ולנסות יחד איתנו לגדל ירקות בתוך העיר :)
מידע יותר מלא תמצאו כאן
http://www.citytree.net/blogs/hila/
הילהפורסם: 1 שנה # -
זה רעיון מצויין, הילה, ונעשה זאת בשמחה!
פורסם: 1 שנה #
הוסף תגובה
You must log in to post.