עלי ח’ביזה

המקל והבטטה

בזכרונות הילדות שלי בטטה היא בת הזוג של האבוקדו. וכל כך למה? את שניהם היינו, בעמל רב, משפדים בגפרורים מארבעה צדדים, מניחים מעל צנצנת ריבה ריקה מלאה במים כמעט עד שפתה, ומחכים. ומחכים ומחכים ומחכים. האבוקדו זימן לנו בדרך כלל מבחן סבלנות קשה במיוחד, לעתים עברו שבועות עד שהנץ לו רמז ירקרק מראשו הקשוח. הבטטה החביבה, לעומתו, היתה פורצת בנביטה עליזה כמעט ברגע שהנחנו אותה בצנצנת, וממשיכה ומצמיחה ענפים ועלים ירוקים ושמחים שהיו מתלפפים עוד ועוד סביב כל מה שהיה במקרה בסביבה.
כמובן שהקשר המשפחתי בין אבוקדו ובטטה אינו מוכר ביולוגית - זה פרי העץ וזו שורש האדמה, וכך הדבר גם בענין משודך טבעי נוסף לכתמתמת הזו - תפוח האדמה. באנגלית קוראים לה תפוח אדמה מתוק, ובעברית הגדלנו עשות והענקנו לה את שמו הערבי של תפוח האדמה אפילו בלי להוסיף מתוק, אבל למען האמת הבטטה היא מסיפור אחר - שייכת למשפחת הלפופית (מורנינג גלורי בלעז) והחלבלוב. ובניגוד לתפוח האדמה, שהוא התעבות של הגבעול, הבטטה הינה שורש עם תעודה.
וכדי לסבך עוד יותר את הבלבול - כדי להצמיח תפוח האדמה, שהוא כאמור גבעול, אנחנו זורעים את הפקעות, וכדי להצמיח את שורשי הבטטות אנחנו שותלים… גבעולים. ותאמינו לי, במציאות זה אפילו עוד יותר מוזר. בפעם הראשונה שנסעתי להביא שתילי בטטות מעודד, מגדל בטטות דרומי ותיק, הייתי בטוחה שהוא עובד עלי - הוא הגיש לי אחר כבוד חבילות חבילות של מה שנראה כמו זרדים ירוקים. מדי פעם היו עלה או שניים על הגבעולים, ועדיין לא היה להם בכלל צורה של שתיל - לא שורש, לא פקעת אדמה, לא צד עליון וצד תחתון - פשוט צרור מקלות ירוקים. עודד רציני מאוד לגבי המקלות שלו. "תשמרי אותם עטופים במגבת רטובה" הוא הנחה אותי בשיא הדאגה "ותשימי באדמה כמה שיותר מהר".
ובאמת, למרות הספקנות שלי, ננעצו המקלות הירוקים בקרקע, ולאחר כמה שבועות, כמו במטה של קסם, החלו ללבלב. עלים נוספו להם מלמעלה, שורשים קיבעו אותם לאדמה מלמטה ולאט לאט החל מרבד של צמחי בטטות לכסות את התלוליות בערוגות. אחרי שלושה חודשים כבר אפשר לבדוק מה המצב שם מתחת לתלתלים המגודלים בעומק האדמה, ובדרך כלל מוצאים שם שורשים כתומים מתוקים מוכנים לשליפה ולחגיגה.
ולמה אני מספרת לכם את כל זה? מפני שהבוקר הזה של יום הקטיף שלנו החל מוקדם מוקדם במסיבת שתילת בטטות. המגויסים למשימה התפזרו להם לאורך עשר תלוליות לחות מוכנות לקלוט את הגבעולים, שהפעם היו כבר בוגרים ורבים מהם פיתחו שורשונים קטנים. שתילת בטטות על הבוקר בהחלט עושה לי את היום. ההבטחה והפלא שבנעיצת מקל חשוף באדמה בידיעה שבעוד כמה חודשים יפיקו המקלות הללו בטטות עסיסיות גורמת לי לתת כבוד לזרדים הירקרקים ולראות בהם מקלות קסמים של ממש. השתילה היום ה יא כבר הסבב השני של הבטטות בשדה, לפני כחודש שתלנו את המחזור הראשון, ובחישוב זריז זה אומר שבעוד כחודשיים נתחיל לבדוק מה המצב שם. אותי זה מרגש.
השתילה היום הצטרפה לשורת שתילות מכובדת שהתבצעה השבוע בשדה ביום חמישי שעבר שתלנו חסות ועגבניות. שתי אלה נשתלו משתילים מן הסוג המוכר: שורש, גבעול, עלים, וכוסו מיד ברשתות הגנה מן השמש.
הקטיפים ממשיכים להלהיב גם הם. השבוע אנחנו קוטפים לכם תירס בשני צבעים: צהוב-לבן, ששמו "דבל סטנדרט" משל חברת זרעים אורגניים ישראלית קטנה בשם "ג'נסיס". אנחנו מתנסים בזנים שונים של תירס גם כדי לתת לכם חויות קולינריות מגוונות וגם כדי לתת לנו אפשרות לבחון כיצד מגיבים זנים שונים למיקרו-האקלים שלנו, לקרקע המסוימת בשדה, לשלבים שונים בעונה.
הרבה דברים מבשילים כעת, אמנם חלקם עדיין לא בארגזים, אבל אצלינו כבר נקטפו ביכורים ראשונים של הבמיה האדומה והשעועית התאילנדית, ועל שיחי הפלפלים מתחילים לגדול בביישנות פלפלים ראשונים. הדלוריות כבר גדולות ומחכות לשינוי צבע והתייבשות של ממש בשדה וכמוהן גם מלונים גדולים שמתחילים במפעל הסוכרים הפנימי - וממתיקים עצמם בשקט ובסבלנות בתוך קליפה ירקרקה עדיין.
כמו ששמתם לב, אנחנו חושבים הרבה כמה חודשים קדימה, וכבר עכשיו אנחנו מתכננים שתילות סתויות שיתחילו בתחילת ספטמבר. השנה אנחנו מנסים להיות מאוד מסודרים ולרשום לעצמנו את הלקחים והידע שצברנו לגבי כל ירק וירק וההסטוריה שלנו בשדה שלנו - מה הצליח צעל ומעבר למצופה, מה התקשה, מה הניב המון ומה הזדחל, מה נבט מצוין ומה נאכל כולו עוד לפני הצצה ראשונה. בעזרת הסיפורים שנרכיב אצלנו על כל ירק נוכל לחשב צעדינו לקראת העונה הבאה והשנה הבאה. כחלק מהפקת הלקחים והלימוד אנחנו מתעתדים לפנות גם אליכם ולשלוח אליכם סקר לקוחות בו תוכלו לספר לנו את הצד שלכם - מה היה מוצלח, מה היה מוגזם, מה שימח, מה אכזב ומה ואיך תרצו לראות בשנה הבאה. נשמח מאוד למשוב שלכם, הוא חשוב לנו ובהחלט משפיע על התכנון.

תהנו מההפתעות ושיהיה שבוע טוב לכולנו,
אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה

ומה השבוע בסל?

יום שני: פקוס, חצילים, שעועית, עגבניות, נענע, עגבניות צ'רי, בצל ירוק, פטרוזיליה, תירס, תפוחי אדמה, חסה, קישואים
ובסל הגדול תוספת של: עירית, בזיליקום, שום

יום רביעי: פקוס, חסה, שעועית, עגבניות, תפוחי אדמה, חצילים, פטרוזיליה, עגבניות צ'רי, עירית, שום/תירס, קישואים, נענע
ובסל הגדול תוספת של: מנגולד, בצל ירוק, פלפל אדום, כרוב אדום

מתכונים:

כבר המון זמן שיש לנו קישואים וחצילים, אז השבוע קיבצתי מתכונים שונים ללביבות קישואים קלילות לקיץ:
לביבות קישואים אפויות עם יוגורט מתובל
לביבות קישואים ועשבי תיבול
קציצות קישואים יווניות
לביבות חצילים קלויים ופטריות
לביבות חצילים ופרמז'ן

בתאבון

בקשה - הבהרה לכל האוספים בנקודות איסוף מרכזיות,

הארגז שלכם מגיע לנקודות האיסוף בערב יום החלוקה ויש לאסוף אותו תוך 24 שעות. כלומר, עד לערב יום המחרת לכל המאוחר.
אנחנו שולחים לכם תוצרת טרייה ורעננה שזה עתה נקטפה מהשדה, לא חבל שהיא תעמוד ותמתין ותצבור ”חיי מדף“ בארגז בנקודת החלוקה? ועוד בימי החום של הקיץ הקרב ובא?
אנא בואו בזמן לאסוף את הארגז.

אם יש למי מכם קושי או בעיה לאסוף את הארגז, צרו איתנו קשר מבעוד מועד וננסה לסייע בפתרון.

באביב רצים מרתון, בקיץ נותנים ספרינט (ובסתו אפשר לחזור ולהסדיר נשימה)

הקיץ נכנס אלינו בקצב מהיר יותר ויותר. כולנו מרגישים את זה במעלות החום (ע"ע סופהשבוע האחרון הלוהט), בבתי הספר וגני הילדים הנמצאים בעונת מסיבות הסיום, בחופשות ההולכות ומיתכננות להן, ובימים הארוכים-הארוכים. גם בשדה הקיץ פירושו דריכה על דוושת הגז והאצת הקצב. השתילות הופכות תכופות יותר ויותר, הצמחים מנסים להיעזר בשמש המחממת ולצמוח עוד ועוד, מהר יותר ויותר ולהגיע לתנובת פירות שבתוכם שמורים צאצאיהם העתידיים.

לפעמים הקצב הוא ממש מפתיע - בשבוע שעבר צילמתי תמונות מן השדה, ביניהן במיה שעושה את צעדיה הראשונים, קישואים שרק נבטו, והשבוע הכל כבר גדול יותר ובוגר יותר. היתה לי הרגשה כמו שיש לי לפעמים כשאני מביטה בנטע והיא נראית לי כאילו עשתה קפיצת גדילה פתאומית כשישנתי: רק לפני רגע התחילה לדבר וכבר היא לא סוגרת את הפה: שואלת, מספרת, דורשת, מסבירה, ממציאה. במרץ זרענו תירס וחיכינו וחיכינו ולאחר שבוע בערך התחלנו לראות אולי ראשוני רמזים לנבטים. עכשיו כשאנחנו זורעים, תוך שלושה ימים גבעולונים ברורים מזדקרים מן האדמה ומכריזים: אנחנו כאן, המרוץ בעיצומו!

הקצב השונה הזה של העונות מכתיב לנו את קצב הריקוד: בתחילה אנחנו זורעים לאט ובנחת, לוקחים את הזמן, בודקים את הנביטות בשאנטי ולוקחים נשימה ארוכה עד לסבב הבא. אנחנו גם יודעים שהקצב יואט בקרוב, ואז הכל יהיה מהיר יותר, קצר יותר, כמו בספרינט האחרון בסוף הריצה. קחו למשל את התירס. בתחילה זרענו אותו בסבבים של כל חודש, התירס גדל לו בנחת, נהנה משמש אביבית מלטפת, מבקרים קרירים ורץ את המרתון שלו בסבלנות ובאורך רוח. כשהתחממה האוירה הגבירו התירסים את הקצב ואנחנו התאמנו את עצמנו ועברנו לזרוע כל שלושה שבועות, ועכשיו אנחנו מזדרזים לזרוע עוד סבב כבר לאחר שבועיים. התירסים הצעירים האלה של היום (של הקיץ) אין להם זמן - מיד רוצים לגדול, מיד צומחים לגובה, מיד רוצים להוציא קלח ולמלאו בגרעינים, לייבש את השיער ולהכריז: הנה, הגענו, אנחנו בקו הגמר, מוכנים ומזומנים לקטיף.

גם העגבניות משתתפות בריצה: מחזור העגבניות הראשון שלנו נשתל באמצע מרץ. אז אנחנו שותלים שתילה גדולה של עגבניות שיח ועגבניות הדליה, מזנים חצי מסיימים ומזני צ'רי. העגבניות האלה מככבות בשדה ביחידות עגבנית מזהרת במשך חודש וחצי. רק באחד במאי אנחנו שותלים להן אחיות קטנות. בקרירות של תחילת האביב הכל הולך לאט ולא צריך להיחפז. החודש וחצי הזה נותן לנו גם מספיק פנאי כדי להכין להן ממלכה של ממש: למתוח את גבן הנאוה על עמודי הדליה, לתלות מעליהן ממש סככונת צל מרשימה ולפנק אותן כמו ילד ראשון שכולם מכרכרים סביבו.
בראשית מאי מצטרפות אל עגבניות אמצע מרץ אחיות צעירות, וכך קורה שוב חודש לאחר מכן, באחד ביוני, בסוף יוני ובאמצע יולי. כמו שהבחנתם, הפערים מצטמצמים. הבנות החדשות מהירות יותר, גדלות מהר יותר, ממהרות יותר. גם הוירוסים ממהרים. ולכן עכשיו אנחנו שותלים עגבניות שיח בלבד, כבר אין פנאי לעגבניות הדליה שלוקחות את הזמן לצמוח, דרושות עגבניות שרצות במהירות למרחקים קצרים. את העגבניות שנשתלות ככל שמתקדם הקיץ אנחנו מכסים מיד בבד לבן ודק הנקרא אגריל (הוא עשוי מהחומר ממנו עשויים מגבונים לחים). הבד הזה מגן עליהם מפני הוירוסים ומאפשר לנו להימנע מריסוסים תכופים לאורך כל התקופה שהצמח צומח, עד לפריחה, אז אנחנו מורידים כמובן את הבד ומאפשרים לחרקים לבקר את הפרחים ולהפרות אותם כדי שיניבו לנו עגבניות אדמדמות ומתוקות.

ראשונות העגבניות שנשתלו במרץ מבשילות כעת. בשבועיים האחרונים קיבלתם ערבוב של עגבניות משלנו ומהשלמה, והשבוע גדל עוד יותר הנתח משלנו. השבוע גם מתווספות לחגיגה עגבניות צ'רי משלנו - כמעט 80 קילו נקטפו השבוע מביכורי החרוזיות העגלגלות והמתוקות האלה. הרהורים וברבורים על עגבניות תוכלו למצוא בעלונים קודמים. בתאבון ובהנאה.

המרוץ המהיר הזה ילל ויתמתן עם בוא הסתו. בשתילות הסתו חורף הקצב יהיה הפוך: יתחיל מהר ויעבור ליותר ויותר איטי. בעיצומו של החורף אנחנו פוסקים לחלוטין משתילות למשך חודשיים, בהם הכל זז כל כך לאט, עד כי שתילים חדשים ממש עומדים כמו קפואים ופשוט לא צומחים. עם האביב מתחיל הגלגל להסתובב שוב וחוזר חלילה.

אנחנו מזכירים לעצמנו את כל קשת המקצבים במיוחד עכשיו, תוך כדי הספרינט. שבים ונאחזים במתינות של החורף, אוזרים ממנה כוחות ורוגע לימים הסוערים והמהירים של הקיץ בהם נראה שצריך לקטוף קישואים כל שעתיים, אחרת הם יצמחו לנו לממדי ענק. בתוך הגוף אנחנו שומרים במקום מוצפן את איטיות החורף כדי להוציא ולשאוף ממנה בטירוף הקייצי, אבל גם מאחסנים קצת מהלהט ומחום יולי-אוגוסט כדי שנוכל להמריץ עצמנו ולערבב קצת אקשן ואנדרנלין בתבשיל החורפי האיטי לכשיגיע.

תודה לאל על חילופי עונות, מי שהמציא אותן היה גאון של ממש.

ולפני סיום רצינו להצטרף לאחינו האורגניים בברכה חמה ובהחלט מעריצה למריו לוי מקיבוץ שדה אליהו, האבא של החקלאות האורגנית בישראל, איש מלא חזון ומרץ ואופטימיות שלא נותן אף פעם לציניקנים, לפסימיים ולמפקפקים לרפות את ידיו. מריו מקבל מחר, יום ג', אות "מפעל חיים" בענפי הצומח בחקלאות בארץ (כחלק מחגיגות הששים למדינה). מזל טוב!

שיהיה לכולנו שבוע טוב, באנרגיות של קיץ ועם קמצוץ שאנטי חורפי מפוזר מלמעלה,

אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה

מה השבוע בסל?

יום שני: פקוס, חצילים, שעועית ירוקה, עגבניות, מנגולד, בזיליקום, בצל ירוק, פטרוזיליה, תפוחי אדמה (השלמה), פלפל (השלמה), עגבניות צ'רי, קישואים

ובסל הגדול תוספת של: חסה, סלרי שורש, תירס

יום רביעי: פקוס + מלפפונים - השלמה, חצילים, שעועית ירוקה, עגבניות, מנגולד או סלרי שורש או חסה, בזיליקום, בצל ירוק, פטרוזיליה, תפוחי אדמה (השלמה), מלונים (השלמה), תירסי, קישואים

ובסל הגדול תוספת של:

גזר , צ'רי, שום

מתכונים לביכורי עגבניות וגם לשאר:

עגבניות צ'רי במצע בצק עלים

ספגטי עם עגבניות צ'רי

עוד מתכוני עגבניות

שקשוקה עגבניות צ'רי ובזיליקום

 בקשה - הבהרה לכל האוספים בנקודות איסוף מרכזיות,

הארגז שלכם מגיע לנקודות האיסוף בערב יום החלוקה ויש לאסוף אותו תוך 24 שעות. כלומר, עד לערב יום המחרת לכל המאוחר.
אנחנו שולחים לכם תוצרת טרייה ורעננה שזה עתה נקטפה מהשדה, לא חבל שהיא תעמוד ותמתין ותצבור "חיי מדף" בארגז בנקודת החלוקה? ועוד בימי החום של הקיץ הקרב ובא?
אנא בואו בזמן לאסוף את הארגז.

אם יש למי מכם קושי או בעיה לאסוף את הארגז, צרו איתנו קשר מבעוד מועד וננסה לסייע בפתרון.

תמונת מצב

שלוש וחצי שנים כתבתי את העלון מארה"ב. סידור מוזר בהחלט, שדוקא עבד היטב רוב הזמן לאלון ולי. את אלון זה שיחרר מהצורך לארגן עלון שבועי ולי זה נתן אפשרות לשמור על קשר רציף עם השדה, קשר שהיה בבחינת לבי במזרח ואנכי בסוף מערב. אז כבר שלוש וחצי שנים כשאני מקבלת תיאורים מפורטים מאלון איך נראה השדה, מה נבט ומה נשתל, מה פורח ומה מבשיל, אני נאלצת לדמיין את הדברים, להמציא לי את התמונות בראשי.

לפני שבועיים שבנו סוף סוף מגלותנו ושוב אני יכולה לראות את הדברים על אמת, וזוהי עונה נפלאה במיוחד ושנה מצוינת במיוחד, כי הקיץ עדיין לא במלוא עוזו (והשנה מסדרים לנו אפילו משהו דמוי אביב), השדה בתנופה מן השמש והחום אבל לא מתעלף עדיין, והכל פשוט הומה מחיים. הליכה ליד שיחי הפקוסים מזמנת למטייל זמזום עסוק של חרקים סקרניים, אם תעמדו לרגע ליד פרחי הקישואים והדלעות מובטח לכם שתחזו בדבורה זמזמנית שבאה לתור את הפרח, למצוץ צוף ולהאביק. העגבניות הראשונות מסמיקות מנחת בדרכן לצלחת, פקוסים צעירים מכוסי שערות רובצים להם לצד הבוגרים והחלקים יותר, ערוגות תירס בשלבי גידול שונים, מנמוך לגבוה ובשל משובצות בשדה. בקיצור - תענוג.

כשהלכתי השבוע בין הערוגות חשבתי על זה שלמרות שאתם גרים רק במרחק של כשעה מן השדה, רבים מכם מן הסתם לא יודעים כמה יפה השדה וכמה מעניין פה עכשיו, וחשבתי לשתף אתכם לפחות דרך המימד החזותי, כי טוב מראה עיניים מאלפי משפטים נסערים שאשרבט פה, ולכן היום הגעתי חמושה במצלמתי הצנועה והנה אני משגרת אליכם תמונת מצב עכשווית של שדה ח'ביזה. תהנו.

מימין ועד הסוף:

2 תמונות של פרחי דלעות. הפרחים הזכריים הם היחידים שפתוחים כרגע, לאחר שהחרקים האביקו את הפרחים הנקביים והם נסגרו בדרך להפרייה ופרי.

דלורית ירקרקה מחכה להצהיב ולהתייבש על הצמח

חציל נחבא בין העלים

שורות בצל ירוק עומדות למסדר

פרפר עוצר למנוחת רגע על עלי לוביה, ובתמונה הבאה - הנה הלוביה מטפסת לה לגובה על רשת ההדליה

עגבניות מאדימות ומיד אחריהן עגבניות צ'רי תלויות באשכול, והפינאלה: עגבניות הצ'רי בהדליה מימין ומשמאל יוצרות מנהרה של ממש

פקוס צעיר ושעיר ולידו פקוס בשל וקצת חלק יותר

ערוגת תירס צעיר שעתידו עוד לפניו, ומיד אחריה - ערוגה של תירס בשל, הקלחים בחבקי הקנים, שערות זקן התירס כבר מתייבשות

משחק מחבואים: מלון ירקרק מסתתר בין עלי הצמח

שלוש תמונות חמניות: הראשונה עוד פורחת ומחייכת, השניה כבר מרכינה ראשה ומייבשת גרעיניה, ותמונת הערוגה כולה - חלק למעלה, חלק מרכינות ראש. בקרוב גרעיני חמניה אצלכם בארגזים

מנגולד ירקרק, נהנה מרשת צל, אחד הבודדים ששורדים מגידולי החורף

שעועית שיח, התרמילים גדלים בדרך כלל זוגות זוגות, ובמקביל להרבה פירות (תרמילים) השיח ממשיך לצמוח ולפרוח עוד ועוד, כהכנה לעוד תרמילים

שתי תמונות סויה: הערוגה בהדרה הירקרק, ותמונת תקריב של פרח זעיר - השיחים מתחילים לפרוח בפריחה עדינה סגלגלה

שיח פלפל מסבב הבוגרים, עוד מעט פרחים ואז פירות

בצל יבש מבלבס בולבוס, ולידו מבט כללי על ערוגת הבצל היבש

ולסיום - אחרונה וחביבה מאוד - הבמיה האדומה שלנו. השיחים עדיין קטנים, היא תככב בארגזים בעיצומו של הקיץ

מי שמסתקרן ומתפתה מהתמונות מוזמן לבוא ולראות שעצמו, בגודל טבעי. ההזמנה לימי שישי עדיין תקפה, ונשמח אם תגיעו לביקור גם בימים אחרים לפי נוחותכם, רק תרימו טלפון ונתאם.

ימי סיון חמימים וטובים לכולנו,

אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה

מה השבוע בסל?

יום שני: מלפפונים ופקוסים, כרוב אדום, שעועית ירוקה, עגבניות, תפוחי אדמה, נענע, כרישה/סלק אדום, פטרוזיליה, תירס, חסה, סלרי שורש, קישואים

ובסל הגדול תוספת של: חצילים, תרד ניו-זילנדי/סלק אדום, בצל ירוק

יום רביעי: מלפפונים/פקוס, כרוב ירוק, שעועית ירוקה, עגבניות, תפוחי אדמה, חצילים, בצל ירוק, פטרוזיליה, תירס, סלרי שורש, קישואים, גזר רק לקטנים 

ובסל הגדול תוספת של: סלק, נענע, פיטנגו/שום, חסה

מתכונים:

חצילים

שורש סלרי

תירס

סיפור קפקאי בח'ביזה

השבוע החלטנו, אלון ואני, לשתף אתכם בתסבוכת מורכבת של בירוקרטיה וחוקים והסדרים אליה נקלענו בחדשים האחרונים. נראה שסוף סוף משהו זז ואנחנו פונים לאיזושהי דרך, אולי חדשה, ולכן החלטנו לספר לכם מה המצב, כדי לעדכן וגם אולי כדי לזכות באיזשהו רעיון יצירתי שיכול לסייע בפתרון הענין. אז ככה:

הקצאת קרקעות במדינת ישראל היא דבר מורכב ופתלתל שקטונתי מהבינו ומהסבירו לכם. מה שאני מבינה הוא כזה: המושבניקים מקבלים מהמדינה אדמה בדמי חכירה מזעריים ובתמורה מחוייבים לעבד אותה בצורה חקלאית. אסור לעשות בה כל שימוש שאינו חקלאי. מושבניק גם אינו יכול להשכיר או להחכיר את חלקתו לאדם אחר, שכן האדמה אינה שלו בעצם. הדבר היחידי שמותר הוא לתת את האדמה לחבר בהתאחדות החקלאית המקומית (כלומר לחבר אחר מאותו מושב) כדי לעבד אותה בצורה חקלאית. אפילו לחקלאי ממושב שכן אינו יכול המושבניק שלנו לתת את השטח.

עד כאן החוק ומכאן המציאות שלנו. לפני כבר כמעט חמש שנים, כשהתחלנו את יחסינו עם ליאורה פוקר, מגדלת אורגנית ותיקה ממושב בן-נון, שהיה לה שדה ריק, בור וזמין לעיבוד ורצון כן להחזיר את השדה לפעילות, ידענו שנזדקק לעורך דין כדי להסדיר בצורה הנכונה ובלשון החוקית המתאימה את ההסדר בינינו לבין ליאורה, בדיוק בשל המורכבויות לעיל. וכך בבוקרו של יום חולין נסענו ליאורה ואני ברכבת אל העיר הגדולה תל-אביב למשרדו של העו"ד המדופלם. הנ"ל דיקדק וניסח ומחק וכתב והגיה ושוב, כדרכם של עורכדינים, ולבסוף הגיש לנו חוזה מרשים לחתימה. שתינו חתמנו אחר כבוד והענין סודר.
כך חשבנו.

לפני כארבעה חודשים צעד לשדה פקח מטעם משרד החקלאות וביקש לראות את אותו החוזה האמור. לא ברור לנו בדיוק מדוע הופיע זה דוקא עכשיו - אולי בעקבות התכתבויות שונות שלנו עם משרד החקלאות, ואולי שלחה אותו "נשמה טובה" משכנינו שרצתה רק לודא שהכל בסדר… כך או כך, האיש הגיע והביט בחוזה ומיד פסק שהנייר שווה כקליפת השום, כלומר, אפשר לשים אותו בקומפוסט, אבל לא יותר מזה. החוזה כלל אינו חוקי ואינו תקף וליאורה ואנחנו למעשה עוברים במשותף על החוק. הפתרון? ניחשתם - טפסים. הוא הודיע שעלינו להגיש מכתב בקשה לשימוש חריג בשטח. ההמלצה הזו לוותה, עם זאת, באזהרה, שמכתב כזה מאשר את העובדה שעד כה השתמשנו בשטח באופן לא מקובל וללא היתר ועלוול לסכן את ליאורה בהחרמת שטחיה.

ליאורה, אזרחית הגונה ושומרת חוק, ואיתה אנחנו, נבהלנו מאוד מהאפשרות שהשדות ילקחו, ובמיוחד גרוע הדבר לאחר שבמשך למעלה מעשרים שנה נשמרו השדות בצורה אורגנית. כך שמכתב "הודאה באשמה שכזה היה נראה בעייתי. אבל כמובן שלשבת בלי לעשות כלום אי אפשר, ולכן פנינו לעורך דין אחר, מקוים שהפעם לא נקבל עצת אחיתופל. עורך דיננו החדש שוחח עם אנשי משרד החקלאות והסביר לנו שיש לנו שתי אפשרויות: ניסוח הסכם שותפות או הסכם קבלנות. בראשון אנחנו וליאורה שותפים באופן מוחלט, היא לא משכירה לנו שטחים או שירותי טרקטור ואנחנו לא משלמים לה תמורת פירות חלקתה וכדומה. בשני אנחנו קבלנים המעבדים את חלקתה של ליאורה, היא משלמת לנו משכורת ואנחנו קונים ממנה את תוצרתה. משרד החקלאות אף בא לקראתנו בכך שנענה להסכם שותפות שלא כרגיל, משום שליאורה אישה מבוגרת ובכל זאת נעשה נסיון לאפשר לה להמשיך ולעבד, בעזרתנו, את חלקת שדותיה.

שבועות רבים היו העניינים בדיונים ובירורים ודיבורים, הלוך ושוב ושוב והלוך. מי ערב לנו שהפעם תהיה העצה המשפטית נכוונה ולא מטעה? מה בדיוק אנחנו נדרשים לעשות כאן? לנסח הסכם פיקטיבי לשם הצגה שתעמוד בדרישות המשפטיות? ואיך אפשר להימנע מהעמדת הפנים ולבנות שותפות אמיתית עם ליאורה שאינה רק כדי לסבר את אזנו של משרד החקלאות? מה הסיכויים? מה הסיכונים? מה כוחותינו? מה משאבינו? מה אפשרויותינו? לאחר חשיבה מרובה והתלבטויות לא מעטות משכה ליאורה את ידה מהאפשרות של הסכם שותפות. זה לא מתאים לה בשלב הזה של חייה, ולפני כשלושה שבועות היא שיגרה מכתב אלינו בצירוף העתק למשרד החקלאות בו היא מודיעה לנו על הצורך לפנות את השדה, כמובן תוך פרק זמן סביר ומתוך הבנה שבייחוד בשנת שמיטה, לא נוכל לעבד חלקה חדשה עד תום השנה, אבל הכיוון הוא פינוי.

כמובן שבכל הזמן הזה אנחנו לא ישבנו בחיבוק ידיים, מחכים שיפול הפור. במקביל לכל הבלאגן שהלך והסתבך המשכנו שמאמצים קדחתניים לחפש אלטרנטיבות לגידול ירקות ח'ביזה. אחת החלופות שנראית מבטיחה למדי הינה חלקה נוספת במושב כפר בן-נון שעומדת בלא גידולים כבר עשרות שנים ובעליה מעוניינים להכניסה לייצור אורגני. כבר נפגשנו ודיברנו עם בעלי השדה ואנחנו מקוים שאם נגיע למצב שבאמת ובתמים נאבד את השדה שלנו בחלקתה של ליאורה, נוכל למצוא בית חלופי שם.

אנחנו אולי נשמעים רגועים ובטוחים בעצמנו, אבל למען האמת החודשים האחרונים היו מורטי עצבים ומלאי אי בהירות לגבי עתידנו ויציבות הפרוייקט הזה ששמו ח'ביזה, שבנינו לכולנו בעמל ויזע. אלון, המנצח על המלאכה הוא אדם רגוע ואופטימי מטבעו, ואפילו הוא נתפס ברגעי בהלה ויאוש. התחושה בשבועות האחרונים, מאז המכתב של ליאורה היא שלפחות משהו זז לאן שהוא. אחרי שבועות וחודשים בהם היו הדברים תקועים ללא יכולת לקבל החלטה לכאן או לכאן, לפחות יש קצה חוט שממנו אפשר לצעוד, גם אם הצעידה היא עם הגב לשדה.

עדיין לא לגמרי ברור לנו מה יהיה הסוף, אנחנו מקוים לאיזשהו רעיון יצירתי ומקורי שיצוץ, שכולנו נוכל לחיות איתו בשלום. לא רוצים תחמונים והסדרים מפוקפקים. אנחנו רוצים שקיפות וכנות בצורה בה אנחנו עובדים, גם מולכם, גם בינינו לבין עצמנו וגם מול הרשויות. ברור לנו שאולי אנחנו מה שנקרא פראיירים. במדינה בה בכל המושבים פורחות "חוות" של ריהוט כפרי ועציצי חרס, וגם מסעדות, גני ארועים, שיאצו וצימרים, יש, מן הסתם דרך עקלקלה לפתור כל מכשול בירוקרטי ולעקוף (רצוי מימין) כל חוק, אבל מה לעשות, כאלה אנחנו. ולא נתנצל.

זהו, עד כאן קיצור החדשות להיום. מי שמבין בנושא או סתם בעל מחשבה פוריה ויצירתית במיוחד ויכול להציע הצעות לגישור ולפתרון - יתקבל בברכה. ולכולכם - רצינו רק לדווח על המצב ולהבטיח לכם שאנחנו נשארים מחויבים ונאמנים לכם ונעשה כל שביכולתנו להבטיח המשך גידול ירקות רציף, גם תוך כדי מעבר אפשרי לשדה חדש.

ולקראת סיום - ברכות ותודות:
קודם כל אפתח בברכה שהתעכבה - ליוחאי, איש האדמיניסטרציה והלקוחות שלנו, שרובכם מן הסתם מכירים אם ניסיתם ליצור איתנו קשר בטלפון או במייל. לפני שבועות מעטים "נולד" לו תינוק חדש וראשון - בדמות "אשמורת" - כתב עת לפרוזה שהוא מעורכיו, יוזמיו, דוחפיו וכותביו. בנוסף לעבודתו אצלנו יוחאי כותב שירה ופרוזה, ובשבוע הספר האחרון ניתן היה לקנות את כתב העת הזה, לו הוא היה שותף, בדוכני הוצאת "ראובן מס". אז מזל טוב ובהצלחה בגליונות הבאים.

תודה ענקית ולב גדוש בהוקרה והערכה נשלחים כאן לאיל המסור שלנו, שכבר כמה שבועות לובש את כובע המנצח על תזמורת ח'ביזה ועושה זאת בבטחון ומיומנות שרק גדלים מיום ליום. במשך התקופה שאלון יצא לחופשה ניצח איל על המלאכה ועשה אחלה עבודה, מה שאפשר לאלון להיום באמת בחופשה, כשהוא יודע שיש על מי לסמוך ואפשר להיות רגועים. זה לא פשוט, להיות מנהל, ולעשות זאת באופן מוחלט וזמני כאחד, אבל היה מוצלח מאוד, אז המון המון תודה.

מקוים למסור בשורות טובות יותר בעתיד, ומחכים שיבשילו התירס המתוק בשדה, וגם החמניות,
אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה

ומה השבוע בסל?

יום שני:

תפו"א, עגבניה - השלמה, מלפפון - השלמה (או פקוסים), קישואים, שעועית, סלק, חסה, כוסברה, מנגולד, שמיר, חצילים, בזיליקום.

ובסל הגדול תוספת של: שום, בצל ירוק ונענע.
יום רביעי:

תפו"א, עגבניה - השלמה, מלפפון - השלמה (או פקוסים), קישואים, שעועית, סלק, חסה, כוסברה, מנגולד, שום, בצל ירוק, כרוב אדום.

ובסל הגדול תוספת של: שמיר, תרד וכרישה.ובסל הגדול תוספת של:

מתכונים לחצילים ולשעועית ירוקה, מכוכבי הסל השבוע:

קציצות בתבשיל חצילים ושעועית

אורז פראי עם שעועית ירוקה, שומשום וסויה

סלט עדשים ירוקות, שעועית ירוקה ושעועית לבנה

חצילים אפויים בצ'ילי, דבש ושום

קודם כל הודעה:
בשבוע הבא, לרגל חג השבועות, ידחה משלוח יום שני ויתבצע ביום שלישי. ביום רביעי החלוקה כרגיל,
חג ביכורים שמח לכולנו!

צריך שניים לפיטנגו

השבוע אנחנו שמים לכם בחלק מהסלים פיטנגו משל ליאורה פוקר, בעלת השדה ושותפתנו בח'ביזה. לליאורה יש משק ותיק ומגוון המאפשר לנו לצ'פר אתכם בענבים מופלאים בסתו, חליטות תה ותבלינים מדי פעם, ועכשיו, את חלקכם בפיטנגו חמצמץ-מתקתק. לצערנו, רק הסלים הגדולים היום נהנים מן הפרי המיוחד הזה. ההתרחבות של ח'ביזה (ל 350 חברים) היא כמובן ברכה עבורנו, אבל היא מציבה אתגרים לחלקה קטנה. בשדה הירקות ההתאמה מהירה ופשוטה יחסית, הירקות הם גידולים חד-שנתיים, ואנחנו זורעים ושותלים אותם מחדש מדי שבוע / חודש / עונה, כך שכשיש גידול בארגזים אפשר להתארגן למחזור שתילה גדול יותר כבר בסבב השתילות הבא. הפיטנגו, לעומתם, הוא עץ קטן (או שיח גדול) רב-שנתי, ולוקח הרבה יותר זמן עד שהוא נובט (חודשיים!), צומח, ומגיע לפריחה והנבת פרי.

כך או כך, חשבתי שנחמד יהיה להזכיר את הפרי המיוחד הזה, ולספר עליו גם למי שלא מקבל בסלים, במיוחד משום שהוא נמצא גם בחצרות בתים בארץ, לפעמים בתפקיד גדר חיה, ויש אפילו מיפוי של שיחי פיטנגו בתל-אביב ורמת-גן שהכין חובב פיטנגו מושבע, אז מי שלא קיבל בסלים מוזמן ללקט.

קצת על הפרי הזה מהאתר שלו - הכל אודות הפיטנגו, ומוויקיפדיה:
פיטנגו, או פיטנגה (איגניה חד פרחית, Eugenia uniflora) הוא צמח טרופי שמוצאו מדרום אמריקה, בעיקר באזור האמזונס.זהו שיח, או עץ נמוך בעל צורת קונוס, המגיע עד לגובה של 8 מטר. עלי הפיטנגו בעלי גוון ירוק עז, ניצניו בגוון נחושת. פרחי הפיטנגו הלבנים מבשילים לפרי כתום-אדום או בורדו עז, בקוטר כ 2 ס"מ. טעם הפרי תלוי בזניו השונים של הפיטנגו ובמידת בשלות הפרי, ונע בין חמוץ למתוק. ככלל, ככל שהפרי בעל גון כהה יותר, כך הוא יותר מתוק. הפרי מכיל גלעין אחד גדול ומרכזי, ולעיתים רחוקות שניים או שלושה.

הפיטנגו נקרא באנגלית "סורינאם-שרי", ובהודו "בראזיל-שרי". בצרפתית הוא מכונה "קריסה דה-קאיין", ע'ש העיר בגויאנה הצרפתית. בברזיל הוא מכונה "פיטנגה", ושם הוא גם מגודל לצרכים מסחריים. בנוסף, נוהגים הברזילאים לפזר את עלי הפיטנגו על הרצפה ולדרוך עליהם. פעולה זו משחררת מהעלים שמן שדוחה חרקים. קליפת שיח הפיטנגו מכילה טאנין המשמש לעיבוד עורות.

הפיטנגו בישראל: למרות מוצאו הטרופי השיח חי מצוין גם בתנאים סובטרופיים. הוא הגיע לארץ לראשונה בימי המנדט הבריטי, בשנות העשרים, במסגרת הפצת הצמחים באימפריה. זהו שיח צפוף, נוח לעיצוב, ובעל צבע ירוק ולפעמים נוטה לאדום, ובשל כך נעשה בו שימוש בגינון כגדר חיה, הניתנת לגיזום. ניתן לגזום את שיח הפיטנגו על-מנת לעצבו כגדר חיה, והוא עדיין יתן פרי. הצמח אינו זולל מים רציני, ירוק כל השנה, פורח באביב ונותן פירות בקיץ.

מטפח הצמחים אפרים סלור, ברר בשנות השבעים זן גדול וטעים במיוחד של פיטנגו, הנקרא "גיתית". פרי הגיתית הוא כתום, מצולע וגדול. ויש לו ארומה מיוחדת, המבדילה אותו מפירות הפיטנגו הרגילים. אף על פי כן נכשלו עד היום הנסיונות לגדל את פרי הפיטנגו בצורה מסחרית בארץ, בגלל חיי המדף הקצרים שלו.

גידול: הזרע זקוק לחודשים עד לנביטה! (שיעור בסבלנות). יכול לגדול במגוון רחב של סוגי אקלים וקרקע, מעדיף קרקע לחה, בעלת ניקוז טוב, וחומצית במעט, אבל אינו סובל קרקע מלוחה. יש לשתול את שיח הפיטנגו במקום מואר ומוגן מפני רוחות חזקות. בישראל רצוי לשתול במקום שאינו חשוף לשמש ישירה בכל שעות היום. ככלל, שיח הפיטנגו קל לגידול ודורש מעט טיפול. איכות הפרי תלוייה מאוד בסוג התזונה ומשטר ההשקייה בזמן התפתחות הפרי: מהפריחה ועד הנבת הפרי עוברים 3 שבועות בלבד. הצמח עמיד בתקופות יובש ארוכות, אך דורש השקייה רבה בתקופת הפריחה והבשלת הפרי. על-מנת לקבל פרי באיכות גבוהה, מומלץ להשתמש בייחור של שיח אחר שפריו טוב, כדי לקבל עץ זהה גנטית.

ומהפיטנגו האקזוטי ליומיום החם והשגרתי בשדה:
השבוע עסקנו בהכנת ערוגות לקראת שתילות חדשות. בקרוב יכנס לאדמה סבב ראשון של בטטות וסבב שני של עגבניות שרי וחצילים. בעונת הקיץ החמה הכנת ערוגות משמעה ניקוי השטח, פיזור קומפוסט ותיחוח, כמו שכל השנה, אבל יש תוספת: קודם כל מחפשים את הקרקע בפלסטיק, כדי לצמצם מאוד את התאדות מי ההשקיה היקרים מן הקרקע, ובנוסף, עוד לפני השתילה - צריך לפרוש רשת צל מגנה מעל. ללא רשת הצל הקרינה החזקה של הקיץ הישראלי בצירוף השתקפותה בפלסטיק החיפוי, גורמת לשתילים הרכים ממש להחרך ולהישרף, ולכן הם נכנסים לערוגה לאחר שהכנו למענם ארמון קטן: חיפוי מלמטה ורשת צל מעל. אני מוכרחה לומר, שגם אנחנו נהנים מהארמון הקטן, תשילה תחת רשת צל (ואחר כך קטיף כמובן) היא הקלה גדולה בימי הקיץ החמים בשדה, כך שאין תלונות על ההשקעה, כולנו מרויחים.

השבוע בסלים (והפעם לכולם): ביכורי חצילים ובזיליקום משלנו, מלפפונים, שכמעט כולם כבר משלנו, ובשבוע הבא אנחנו מקווים לשמח אתכם בתירס מתוק של ביכורים, במיוחד לקראת חג השבועות. שלוש ערוגות תפוחי האדמה מרשימות אותנו מאוד - ונראה שאנחנו במחצית הדרך - לאחר כחודש של קטיף משלוש ערוגות - אנחנו משערים שצפוי לנו חודש נוסף - הערוגות מניבות כמויות יפות של תפוחים טעימים וטריים. כשאייל סיפר לי על התנובה הגבוהה נדהמתי מהדרך שעברנו מאז תחילת דרכנו: בשנה הראשונה של ח'ביזה שתלנו ערוגה אחת תפוחי אדמה אביביים (אלו שאתם מקבלים
עכשיו). תפוחי האדמה שלנו הספיקו להאכיל משהו כמו 50-70 משפחות למשך חודשיים. הפעם אנחנו רואים תנובה גדולה פי שניים - שלוש ערוגות מספקות תנובה ללמעלה משלוש מאות ארגזים!

ובנימה אופטימית זו,
שבוע טוב, מזל טוב לירושלמים, וימי קיץ נעימים לכולנו,
אייל, בת-עמי וצוות ח'ביזה

מה השבוע בסל:

יום שני:

ובסל הגדול תוספת של:

יום רביעי:

ובסל הגדול תוספת של:

מתכונים:

מתכוני פיטנגו, למקבלים ולמלקטים: לריבה, לג'לי, לפאי ועוד מהאתר "הכל אודות הפיטנגו"

מרק בזיליקום

וארבעה מתכוני חצילים

עלון אחרון מפה

השבוע אני כותבת את העלון בהתרגשות. סביבי ארוזים ארגזים, הבית עירום מתכולתו, פחות או יותר, ואני כבר ממש לבי במזרח ואנכי בסוף מערב. בעוד פחות משבוע אנחנו עולים על המטוס והפעם בכיוון אחד - למזרח התיכון ולח'ביזה. כבר שלוש וחצי שנים אני כותבת את העלונים מפה, קליפורניה, משוחחת עם אלון לעדכון, מדמיינת את השדה על פי התיאורים שלו, מתגעגעת לריחות ולמגע, למראות השדה המתחלפים מעונה לעונה, לא מתגעגעת לחום הנורא אבל כן לסלט המסורתי בארוחת הצהרים. והנה משבוע הבא - אני חוזרת הביתה, לח'ביזה.

הרבה מאוד השתנה מאז עזבתי, ולמרות ששמרתי על קשר רציף של עדכונים והתייעצויות עם אלון, עדיין הרבה מים עברו בצינורות ההשקיה וגם השדה וגם אני נמצאים במקום לגמרי אחר: ח'ביזה היא היום חווה של ממש, השטח גדל ביותר מכפליים, הארגזים השבועיים מאכילים למעלה משלוש מאות משפחות (פי חמישה כמעט ממה שהיה כשעזבתי), עובדים חדשים (עבורי לפחות) עמלים על הערוגות, ואלון סוף סוף יצא לחופשה ארוכה, וזה, אחרי הכל, ההוכחה האמיתית לכך שח'ביזה ברת קיימא והתינוקת הקטנה שלנו גדלה והתבגרה ויכולה להמשיך ולפעול בעצמאות מבורכת.

גם אני נמצאת במקום לגמרי אחר - שנת ההקמה של ח'ביזה היתה עבורי משימה שהתפרשה על 29 שעות ביממה ותשעה ימים בשבוע. חודשים עבדתי לבד, כשאני  מגייסת חברים ומשפחה למשימות התנדבות שונות. זה היה כדאי להם, כי זו היתה בערך ההזדמנות היחידה לפגוש אותי באותה השנה. המחויבות לח'ביזה היתה מוחלטת ואינסופית. מאז נולדו לי שתי בנות, שחפצות גם הן, כל אחת מהן כמובן, במחויבות מוחלטת ואינסופית ובכל הזמן שבעולם. חזרה לח'ביזה כעת תהיה בשבילי לימוד חדש איך משלבים בין ח'ביזה לבין משפחה, איך הופכים את ח'ביזה לחלק מהמשפחה ואת המשפחה לחלק מח'ביזה.

ואולי זהו בדיוק הזמן הנכון לח'ביזה ולי לשוב ולהיפגש ולחדש ימינו כקדם או אולי בשונה מקדם - ח'ביזה, ילדתי הבכורה, היא  כבר ילדה גדולה, בת חמש כמעט, וכבר יודעת לעשות הרבה דברים לבד, והגיע הזמן לפתוח בפניה אופקים חדשים, להוסיף לה תחומי ענין, ולסייע להלחדד ולכוונן ולהשתפר במה שהיא כבר למדה לעשות. זה יהיה בודאי מפגש מרגש לשתינו, וצריך לתת דקה לנשום. אם רק נרצה נמשיך פה גם מחר, לא נתנצל, וניתן זו לזו רק דקה (או שתיים) להתרגל לכל זה שוב. כמה טוב לחזור הביתה.

הארגז שלכם בשבועות האלה מורכב משילוב משמח של חורף וקיץ: כרובים, כרישה, גזר תפוחי אדמה וסלק מהחורף מביאים איתם קרירות ולצידם נציגיו הראשונים של הקיץ: מחרוזת הקישואים המגוונת, הפקוסים (הלא הם המלפפון הבלאדי) המצטרפים השבוע, ביום רביעי כבר תהיה שעועית ירוקה בארגזים, ומשבוע הבא מגיעים ביכורי החצילים. קודם כל למי שלא מכיר את הפקוסים רציתי להסביר שאלו הם הירקות שנראים כמו מלפפון ארוך מאוד ובהיר וטעימים הרבה יותר ממלפפון. מבחינה בוטנית הם בעצם מלונים, אבל למי אכפת - העיקר שהם בסל, כי הם אחד הדברים הטעימים ביותר ביום קיץ חם. מתפצחים בפה, מתוקים ומרעננים. הנה תמונה שתסייע לכם בזיהוי:

עוד אחד מאורחי הסל שאוצרים בחובם את הקרירות החורפית הוא אחד שאולי דוקא עושה לחלק מכם כבר חום - הסלרי. גידול ירקות בגן ירק משולב לקהל צרכנים גדול הוא מלאכה שדורשת המון המון איזונים והתנסויות ומחייבת כל הזמן למידה והתכווננות. בשנה שעברה סלרי השורש לא היה מוצלח כל כך, ולכן לא היה ממנו הרבה. השנה, לשמחתנו (ואנחנו מקוים שגם לשמחתכם לפחות בהתחלה) הוא יפה וגדול וטעים, אלא שההצלחה הזו אליה וקוץ בה - יש לנו הרבה ממנו לשים לכם בסלים. השבוע החלטנו לשים אותו כתוספת לסל עמוס וגדוש בתוצרת טעימה בריאה וטריה, אם הוא יותר מדי עבורכם, אנחנו רוצים להמליץ בחום לתת אותו למישהו אחר - שכנים, קרובים, חברים, שאתם יודעים שיהנו מהחבר סלרי, במיוחד בהופעתו האורגנית והטריה.

אחד הדברים בהם אנחנו רוצים להשקיע הוא קבלת משוב מכם על סלי העונה שעברה כדי שנוכל לתכנן את העונה הבאה. בפורום כבר מתארגן רב-שיח מבורך שמקדם מרד חסות, וזה אחד האפיקים לשמוע מכם את דעתכם, אבל כדי שנוכל לקבל תמונה כוללת יותר אנחנו נשלח בקרוב סקר לגבי התנסותכם איתנו בעונת החורף-אביב האחרונה ונשמח מאוד לשמוע מכם תגובות, הערות והצעות כדי שנוכל להשתפר ולספק את הירקות בהם אתם חפצים בכמויות המתאימות לכם. ובינתיים, אם יש יותר מדי, שתפו אנשים אחרים בהנאה מהתוצרת, נסו מתכונים חדשים ובעיקר - אל תתייאשו. הלימוד כאן הוא משותף ודו צדדי, ואני מאמינה שכולנו מרוויחים ממנו.

ולפני סיום - רק כמה מילים קטנות של שבח ותודה לאייל, שמחליף את אלון ונושא בעול המורכב והמעניין אך מעייף ולפעמים מתסכל של ניהול החווה, וליוחאי שעומד לימינו ומסייע. אלון, כאמור, בחופשה, והשניים האלה, שצמחו גם הם לא מעט מאז שהגיעו לח'ביזה מזמן, מנצחים על המלאכה בצורה מעוררת הערכה ומרחיבת לב. אז תודה רבה לשניכם.

לשבוע הבא בח'ביזה,

בת-עמי

ומה השבוע בסל?

יום שני: עגבניות (השלמה), מלפפונים (השלמה), תפוחי אדמה, גזר, מיקס קישואים, כרוב אדום, סלק, כרישה, בצל ירוק, חסה, כוסברה, מנגולד וגם… סלרי שורש

ובסל הגדול תוספת של: שום, לפת, כרוב לבן.

יום רביעי:

ובסל הגדול תוספת של:

מתכונים - כל מיני, וגם כאלה שיגוונו לכם את הסלרי והחסה (שוב):

שורש סלרי עם פירות
http://www.mouse.co.il/CM.food_item_recipe,584,217,642,.aspx

ופירגון לרוסיה לכבוד הזכיה באוירוויזיון  - מאפה כרוב ושמנת רוסי:
http://www.matkonim.net/forum/2004/viewmsg.asp?msg=5483

קרפצ'יו קישואים
http://food.msn.co.il/msnFood/Recipes/First/200702/20070225105142.htm

קדירת דג ים עם נבטוטים, לימון כבוש, ארטישוק וחסה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3537349,00.html

שלום לכול המנויים,

השבוע לא הצלחנו, לצערנו, להתארגן בזמן לשם כתיבת העלון.

גם את עדכוני רשימת התכולה של הסל אנחנו עושים באיחור מה עבור המנויים שקיבלו את הארגז ביום שני ואני מתנצל על כך.

מה השבוע בסל?

יום שני:
עגבניות – השלמה , מלפפונים - השלמה , תפו”א, גזר, חסה , שמיר, סלרי עלים, כרוב לבן, כרישה , קישואים , מנגולד , חומוס ירוק.
ובסל הגדול תוספת של:
כרובית, שורש סלרי ושורש פטרוזיליה.

יום רביעי:
עגבניות – השלמה , מלפפונים - השלמה , תפו”א, גזר, חסה , סלק, שורש סלרי או סלרי עלים , מנגולד , כוסברה , חומוס ירוק , כרוב לבן וכרישה.
ובסל הגדול תוספת של:
קישואים, בצל ירוק ושורש פטרוזיליה.

שבוע טוב,

אלון, בת עמי, אייל, יוחאי וצוות חביז’ה

שלום לכל המנויים
ואחרי החגים נעימים.

בת עמי עדיין בחופשה עם משפחתה ואחרי שבשבוע העצמאות שעבר כתבה נעהאת העלון בהרבה רגש כראוי לזמן ההוא, השבוע אכתוב אותו אני – יוחאי, ביבשושיות הרגילה.

אלון ומיה אשתו טסים השבוע גם הם לחופשה קצרה, בתורכיה, ואת מקומו של אלון בניהול השוטף יקח בשבועות הקרובים אייל – מנהל העבודה שלנו. אני רוצה לאחל לו שיצליח ב'נשיאה בעול' ובהיכרותי איתו בטוח שכך יהיה.

השבוע אנחנו מתחילים לשלוח לכם שני גידולים חדשים שלנו. הראשון הוא תפוח אדמה. אחרי תקופה ארוכה ארוכה שבה השלמנו תפוחי אדמה ממגדלים אחרים, אנחנו סוף סוף יכולים לשלוח לכם את תפוחי האדמה שלנו. אני תמיד אומר לשואלים שאנחנו רוצים להיות חקלאים ולא סוחרים, אבל בפעם הקודמת שגידלנו אותם לפני שלוש שנים, אם אני לא טועה, לא כל כך הצלחנו בזה. תפוחי האדמה יצאו קטנים מדי וההשקעה הרבה בגידול לא הניבה את התוצאות שקיווינו להן, כאלו שיצדיקו את כל ההשקעה שניתנה בגידול: מים, אור שמש, אדמה, דישון ועבודת כפיים. אבל מכשלונות צריך ללמוד, וזה מה שחקלאים כמותנו עושים לא פעם. בגידול הנוכחי, כך נראה, הצלחנו לגדל תפוחי אדמה מוצלחים יותר ואנחנו מקווים שתהנו מהם. אני מוכרח להודות שלי יש מתיקות מיוחדת בהצלחה איפה שבעבר נכשלנו, וב'הפיכת הגלגל' הזו שבה אנחנו מתחילים לשלוח את הגידולים שלנו במקום אלו שעד לפני שבוע השלמנו.

ונעבור לגידול החדש השני. כמה ממנויי יום שני כבר הספיקו ליצור קשר ולברר מהם הצרורות המוזרים שנשלחו אליהם ומה עושים איתם. ובכן – מדובר בחומוס ירוק.
החומוס בויית במרכז אסיה לפני כשמונת אלפים שנה אבל כמו שבת עמי כתבה כאן בעבר, הוא אורח חדש בשדה שלנו. את הזרעים שלו השגנו ממוחמד ומאז אמצע-סוף ינואר הוא צמח וגדל עד שהגיע בערך לגובה הברכיים שלנו והצמיח את התרמילים הקטנים שלו. אותי הפתיע לגלות שהתרמילים האלו מגיעים לגודל די גדול יחסית של כסנטימטר כשהם עדיין ריקים ורק אחרי כן הם מתמלאים והולכים בגרגירי החומוס עצמו. כשלקחתי לי תרמיל בשל ופיצחתי אותו בפה הבנתי מה מקור שמו של החומוס, או החימצה כפי שהוא נקרא בעברית, כי חמצמצות קלה אך מובהקת נטעמה בלשון שלי. אתם מוזמנים לנסות. דניאל – אחד העובדים שמכיר את החומוס מעבודתו בשדה של אחיו גם הראה לי את נעליו שעליהן כתמים בהירים בעקבות ההליכה בשדה והמפגש עם אותה חומצה שמפריש החומוס משערות קטנטנות הגדלות על גביו.

אנחנו רגילים לאכול את החומוס לאחר שיבש ובושל ונטחן לצורך מילוי תפקידו כממרח הלאומי אבל החומוס הירוק, כפי שתיווכחו לדעת הוא טעים לפחות כמו החומוס המוכר ולא פחות בריא. הוא לא גורם לתופעה המצערת של הצטברות גזים במערכת העיכול כמו בגרסה היבשה ולעומת זאת הוא בהחלט עשיר בחלבונים, בסיבים תזונתיים, בויטמינים A ו-C, בחומצה פולית, בסידן ובברזל. החומוס מכיל גם בערך 6% שומן שרובו בלתי רווי [למתעניינים בסיפורי זוועה, הממרח המכונה חומוס שמיוצר בתעשיית המזון על ידי חברות מוכרות וממותג כ'אחלה' או כ'צבר' מכיל מעל 30% (!) שומן בגלל שימוש בשמנים מוקשים שונים].

החומוס מכיל גם טריפטופן – חומצה אמינית בעלת תפקיד חשוב בייצור הסרוטונין שהוא, כידוע, ניורו-טרנסמיטור מרכזי המשפיע על מצב הרוח שלנו. אכילה אינטנסיבית של חומוס עשויה אם כן לא רק לגרום לתחושת שובע אלא גם להוציא אותנו מהדיכאון. כמו הסויה – קטנית אחרת שאנחנו מגדלים בח'ביזה ושולחים לכם במצב 'שיחי' דומה – גם החומוס מכיל סאפונינים. אלו חומרים הידועים כמועילים בהורדת רמת הכולסטרול בדם, במניעת התפתחות תאים סרטניים, בפעילות בקטריאלית ובהורדת יתר לחץ-דם. החומוס דומה לסויה גם בכך שהוא מכיל פיטו-אסטרוגנים, שהן תרכובות כימיות, דומות להורמון המין אסטרוגן ובעלות השפעה דומה לזו של אסטרוגן על הגוף. הצטברות של החומרים האלו בגוף עשויה לשגע את המערכת ההורמונאלית ולשבש את פעילותה, אבל אל דאגה. הרגלי האכילה המזרח תיכוניים והאסייתים מראים שתופעות הלוואי כנראה לא מתרחשות כתוצאה מצריכה רגילה וסבירה של הקטניות האלו, לא?

ומה לעשות עם החומוס הירוק. הערבים נוהגים לקלות את החומוס על האש. ניתן גם לקלוף את התרמיל, להוציא את הגרגירים ולעשות בהם כל מה שעושים עם פול ירוק. לטובת חובבי האתגרים אני מצרף גם כמה קישורים למתכונים :

http://food.lionetwork.net/modules.php?name=Recipes&op=viewrecipe&recipeid=12539&offset=11301

http://www.cookshare.co.il/modules.php?name=Recipes&op=viewrecipe&recipeid=4153

http://www.mathamim.co.il/forum/forum_posts.asp?TID=1431&PN=337

http://www.hashulchan.co.il/Index.asp?CategoryID=87&ArticleID=8812

.

מה השבוע בסל?

יום שני:
עגבניות – השלמה , מלפפונים - השלמה , תפו”א, גזר, חסה , שמיר, סלק, כרובית או ברוקולי, סלרי שורש , קולורבי , מנגולד , חומוס ירוק.
ובסל הגדול תוספת של:
שום , בצל ירוק וכרוב אדום.

יום רביעי:
עגבניות – השלמה , מלפפונים - השלמה , תפו”א, גזר, חסה , סלק או קולורבי, סלרי שורש או סלרי עלים , מנגולד , שום , חומוס ירוק , קישואים , לפת.
ובסל הגדול תוספת של:
סלק או שמיר, כרישה וכרוב אדום.

שבוע טוב,

אלון, בת עמי, אייל, יוחאי וצוות חביז’ה

לכל מנויי חביז'ה היקרים,
השבוע אלון ובת עמי יצאו לחופשות ולכן כתיבת העלון עברה לידי – נעה. אלון הדרים עם משפחתו לאילת לנפוש מעט מעבודת האדמה, ובת עמי, שהתחילה כבר לארוז את מיטלטליה לקראת השיבה ארצה, נמצאת כרגע בהוואי עם ישראל בעלה ושתי בנותיהן ב'חופשת קינוח' לשלוש השנים שחלפו עליהם בארצות הברית.
וזה אולי המקום לברך אותם לקראת בואם ולאחל להם שתהייה להם נחיתה רכה ונעימה.
ולפני שאפרט קצת עליי, אפתח בהודעות לגבי השבוע הקרוב: ארגזי הירקות של לקוחות יום רביעי,
באופן חד פעמי, יחולקו השבוע ביום שלישי בשל יום הזיכרון והחג שאחריו. והברה קטנה נוספת, ללקוחות המנויים לקבלת ארגז פעם בשבועיים: השבוע יקבלו את הסל אלו שקיבלו סל בשבוע שלפני פסח.
וללב העניין. כמי שנהנית וחווה את הרוח של חביז'ה - כבת זוגתו של יוחאי, מנהל קשרי הלקוחות - אשמח לחרוג מהנוהג לפרט מצב השדה והירקות שלנו, ובמקום זה להביא בפניכם משב רוח מחשבתי עונתי של קיץ הולך וקרב.
פתחתי בשובה הקרב של בת עמי ארצה, לאחר שלוש שנים של שהייה בחו"ל עקב עבודה ולימודים. המחשבה על כך שלחה אותי לפרשת השבוע האחרונה, פרשת 'קדושים', שבה קראנו את הצווי "כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל" (ויקרא י"ט כ"ג). היא גם מתקשרת לי בארועי השבוע הקרוש - ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ואחריו ערב הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.
פרשת 'קדושים' שעוסקת במצוות שקשורות לישיבה בארץ מכניסה אותנו לשבוע הזה, בו אנו חשים ביתר שאת את העובדה שאנחנו קיימים בארץ הזו, מתהלכים בה וניזונים מאדמתה, ומשתדלים להיזכר בכך שאנחנו עושים את כל זה הודות לקדושים שמתו למעננו וכדי שתהיה לנו מולדת.
אני יושבת בחווה ורושמת הדברים האלו. מאחוריי יום השואה, לפניי יום הזיכרון ויום העצמאות, ואני באמת נרגשת מהיותי יהודיה בארץ הזו, האוכלת יושביה, אך בד בבד מאכילה אותם.
בהמשך פרשת 'קדושים' אנו מצווים על היחס לגרי הארץ: "כי יגור איתך גר בארצכם לא תונו אותו.כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני ה' אלוהיכם ("ויקרא י"ט ל"ד). כעם שחוגג את עצמאותו וזוכר כי כור מחצבתו הוא ארץ זרה אנו מחוייבים לזכור את הזרים שבקרבנו, להכיר בהם ולאהוב אותם. חשבתי לי שזו הזדמנות טובה עבורנו לערוך לכם, המנויים הכירות קצרצרה עם לובסנאג ושיבה - שניהם ילידי מהודו, שעובדים כיום בחווה:
לובסאן נולד בטיבט ומשפחתו עברה לחיות בהודו, הוא הגיע לארץ כסטודנט במטרה ללמוד כאן חקלאות ולעבוד בערבה. בערבה הוא הכיר את אשתו, איילת – גיסתו של אלון קרני, אחד העובדים הוותיקים בחווה, שבעקבותיו הגיע לובסאן לעבוד איתנו. כיום מתגוררים איילת ולובסאן בירושלים, ולשאלתי אותו איך להתגורר בישראל הוא השיב "היום בכל מקום קשה, גם בהודו, ובישראל אני די מרוצה. האנשים נחמדים וכך גם העבודה בחווה".
שיבה – אחד העובדים החדשים בחווה – נולד, כאמור, בהודו. הוא הגיע לכאן עם אשרת עובד לפני חודש בלבד, עובד בחווה שבועיים. הוא מתגורר כעת בדירתו של סוויט, שנסע לבקר את משפחתו בתאילנד. שיבה מתכנן להתגורר ולעבור בארץ כשנתיים ואני רוצה לאחל לו בהצלחה רבה.
התחלתי בפרשת השבוע שהייתה ואסיים בפרשה שתהייה - פרשת 'אמר', שבה יש אזכור למועדי ישראל, וגם בה מוזכר עניין בואנו ארצה והפעם בהקשר של קציר ושל הציווי להביא את ראשית העומר אל הכהן ולספור את ספירת העומר, היא הספירה המציינת את הזמן בין פסח לשבועות בין יציאת מצריים לקבלת התורה. בספירת העומר אנו סופרים את הימים אחד לאחד, ואילו בשבועיים האחרונים אנו מזכירים וסופרים את המתים ושמים לזיכרון את אלו שחייהם נקצרו, והובאו למנוחת עדן.
תנחומינו למשפחות החללים, וברכותינו למדינת ישראל,החוגגת 60 שנות עצמאות, באיחולים לשנים טובות ובתקווה אמיתית להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים.
חג שמח.
אלון, בת עמי, נעה וצוות חביז'ה.

מה השבוע בסל?
יום שני:
עגבניות – השלמה , מלפפונים - השלמה , תפו”א - השלמה , גזר , חסה , פטרוזיליה , כרוב לבן , כרישה , סלרי עלים , ברוקולי , שומר , שום.
ובסל הגדול תוספת של:
קולורבי , מנגולד , בצל ירוק וסלק.

יום שלישי

עגבניות – השלמה , מלפפונים - השלמה , תפו”א - השלמה , גזר , חסה , פטרוזיליה שורש , כרוב לבן או אדום , כרישה , סלרי עלים , ברוקולי או שום, שומר , קלרבי.

בסל הגדול תוספת של:
קישואים או סלק או אפונה , מנגולד , בצל ירוק .

ולסיום, לכל המנפנפים, מבחר הצעות למנגל ירקות:

http://food.walla.co.il/?w=/903/639103

http://www.anonymous.org.il/rec-shipood.htm

http://food.nana10.co.il/Recipe/?RecipeID=4337

עת ראשית הקציר או הבייבי של מוחמד טייק 2:

לפני שנצלול לעלון ולעדכונים, רצינו להזכיר שבשבוע שעבר לא שלחנו ארגזים ולכן עבור אלו שמקבלים ארגז פעם בשבועיים, יש עכשיו דילוג של שלושה שבועות בין ארגזים. מי שקיבל ארגז שבועיים לפני פסח מקבל ארגז השבוע, ומי שקיבל ארגז בשבוע שלפני פסח יקבל ארגז רק בשבוע הבא. לשאלות והבהרות ניתן לפנות ליוחאי, עדיף דרך האימייל: csa@chubeza.com

גם השבוע המשיך מזג האויר לצלות אותנו בצליה איטית וממושכת. היום הפתוח שלנו שהתקיים ביום שלישי זכה למנת חום יפה משלו, טמפרטורות גבוהות ממש, על גבול הארבעים מעלות, ורוחות מזרחיות מייבשות. ב"מצב-רוח" שכזה נשארו רבים בבית מתכנסים בקרירות מפני החום המצמית, אבל אלה שהגיעו זכו לקבלת פנים מעריצה כמעט ולשלל בילויים על אש גבוהה… בתפריט היו הסיורים המסורתיים בערוגות הירקות, שאפשרו לקטוף, להריח, להתבונן מקרוב, וגם לשאו שאלות ולשמוע סיפורים על עבודת השדה.

לילדים, שמוכנים תמיד לפעילות, גם בחום שכזה, חיכו פינות הפעלה שכללו שתילה בעציצים, קישוט חלוקי נחל וגם המלאכה המדטטיבית של קילוף פול ירוק, כהכנה לתבשיל קייצי של פול ירוק טרי ופריך. אנחנו מאוד נהננו לראות את מי שהגיע, ומקוים לפגוש עוד מכם בהזדמנויות שונות במהלך השנה, כמו, למשל, ימי שישי הפתוחים, עליהם הכרזנו בשבוע שעבר. מי שמתאים לו להגיע בהזדמנות אחרת, אנא, אל תהססו - צרו איתנו קשר ונמצא דרך לארגן ביקור.

שאר ימי חול המועד עברו עלינו בעבודה דלילה מכרגיל, מכיוון שזהו שבוע ללא קטיף וללא משלוחים אנחנו נוהגים לתת חופשה לחלק מהעובדים ולאפשר מנוחה מסוימת במרוץ החקלאי. בשבוע חם כמו זה שהיה, זה כמובן מבורך ונעים עוד יותר.

אבל הירקות בשדה ממשיכים לגדול במרץ, דוקא במזג האויר החם הזה הם מאיצים את צמיחתם ותופסים גובה בעזרת קרני השמש החזקות מלמעלה וההשקיה בטפטפות מלמטה. ולמרות שכבר נראה שאנחנו בשלהי הקיץ, בעצם מבחינת התאריך רק החל האביב, ובחינת שתילות זה אומר שהפלפלים שלנו מתעתדים להגיע בשבוע הבא ולהישתל אחר כבוד בערוגות המוכנות להם. כמדי שנה אנחנו שותלים את הזנים אוהד (פלפל מאורך ובהיר) ומכבי (יותר מרובע ויותר כהה). שני זני הפלפל הללו, השונים בצבע כשהם ירוקים, יהפכו לאדומים בהבשלה מלאה. אתם תקבלו מהם לאורך על שלבי ההבשלה: פלפלים ירוקים, בהירים וכהים, וגם אדומים.

במקביל לשתילות הקרובות אנחנו ממשיכים להכין ערוגות לשתילות הבאות: עגבניות ותירס ישתלו ויזרעו, בהתאמה, בעוד כמה שבועות כבר בפעם השניה השנה, וראשוני המלונים והבמיה השנה יזרעו בסמוך להם. אנחנו מקוים להשיג השבוע זרעים של תירס פופקורן - זן של תירס בעל קלח קטן וגרעינים קשים וקטנים (הם קשים כי הוא מגודל עד לבגרות מלאה), שממנו מכינים פופקורן. בחווה בקליפורניה בה למדתי את עבודת האדמה מגדלים פופ-קורן לכבוד חגיגות אוקטובר, חגיגות האסיף האמריקאיות, וזו תמיד חוייה נהדרת לראות את עיני הילדים נפתחות בפליאה כשהם רואים שמקלח התירס המוזר הזה יוצא… פופקורן. מקוים שנוכל לספר לכם שגם הזן החביב הזה נטמן באדמתנו.

ובמקביל לזריעות והשתילות החדשות - אנחנו גם מתחילים בקטיף ביכורי הקישואים שלנו, אלו קישואי הבלאדי של מוחמד, שנזרעו בתחילת פברואר ולמרות חודש מרץ שחון לחלוטין הגיעו השבוע להבשלה. בשל היובש הלא רגיל של סוף החורף השנה הם לא היו קישואי בעל טהורים, כלומר, הם לא גודלו לגמרי ללא השקיה. באמצע אפריל פרסנו צינורות טפטוף והשקינו אותם מנה רטובה, כדי שלא יתייבשו, ואת התוצאה המצויינת תוכלו להכיר בארגזים בשבועות הקרובים.

הזריעה המוקדמת כל כך של הזן המיוחד הזה, המניב קישואי צילינדר מפוספסים ומתוקים, מאפשרת לנו לשלוח לכם טעימה קייצית כבר באמצע האביב (כן,כן, אני יודעת שאתם לא מאמינים לי, אבל אנחנו אפילו עדיין לא באמצע האביב). הקישואים הרגילים שלנו, שנזרעו במרץ,  יהיו מוכנים רק עוד חודש בערך. אז למה בעצם אנחנו לא זורעים תמיד קישואים כבר בפברואר? ובכן, קישואים הם גידול קייצי ולכן לא כל זן ינבוט בחורף ויגדל יפה בעונה (שאמורה לפחות להיות) קרה. לכן הזן שבחר מוחמד לגדל הוא זן לא בלאדי מסוים המתאים לגידול בעל, בעזרת מי הגשמים של סוף החורף בלבד וללא השקיה (כך בתיאוריה לפחות).

זהו זן שיכול לגדול גם בקיץ, כמובן. בשנה בעברה גידלנו אותו בקיץ כמו כל קישואינו האחרים, והמהמנו לעצמנו בסקרנות כשראינו שצורת הצימוח שלו אינה כשל זוקיני או קישוא קייצי רגיל, שגדל בצורה מסודרת יחסית מנקודה אחת, לפעמים יוצר ממנה "פרח" של גבעולים המקיפים מרכז, לפעמים שולח גבעולים מאורגנים משני צידי שלוחה ארוכה. תכונה נוספת של אופן צמיחת קישואי הקיץ היא שהגבעולים זקופים יחסית מעל הקרקע ומאפשרים קטיף נוח של הפירות המבשילים בחיקי הגבעולים. הצמח הזה לא היה מהסוג "המתורבת". הוא גדל כשהוא משתולל לכל עבר, מתפרע בחופשיות לכל הכיוונים ומשתרע בחן על הקרקע ויוצר שטיח של גבעולים ועלים המכסים את הפירות. כדי לקטוף את הפירות אנחנו צריכים לחפש אותם מתחת לג'ונגלונצ'יק הזה.

קישואים קייציים, בדומה למלפפונים, נקטפים כשהם "לא בשלים" - כשהם עדיין ירוקים ורכים וגרעיניהם דקים. זה קורה לאחר כחמישים יום בקיץ. בשנה שעברה השארנו כמה צמחים להבשיל הבשלה מלאה, לשם איסוף הזרעים שלהם לעונה הזו. בהבשלה מלאה הפירות גדלים הרבה יותר, מתקשים ומצהיבים, זהו גם השלב בו הזרעים בוגרים ובשלים ומתאימים להיאסף כדי להיזרע מחדש בשנה הבאה. כשהתבוננו על הפירות הבוגרים הם הזכירו לנו קישואים אחרים שאנחנו מכירים, ובמחשבה לאחור וקצת הרהור פתאם נדלקה אצלינו נורה - צורת הצימוח של הקישוא הזה דומה מאוד לאופן בו גדלות דלעות, דלוריות, פרי ספגטי וקישואי חורף אחרים.

כדי לבדוק את ההשערה ערכנו "ניסוי מבוקר": בשנה שברה חילק אלון כמה מן הקישואים הבוגרים לחבר שהוא מספר לו שהם קישואי פרי הספגטי. החבר קיבל את התשורה בשמחה, ורץ לבשל. כשלאחר זמן מה שאל אותו אלון בתמימות איך היו פירות הספגטי שלנו הוא השיב שהם היו מצויינים וטעימים בדיוק כמו שצריך להיות פרי ספגטי… המסקנה המתבקשת היא כי הזן הזה, כנראה, הינו זן קישואים מן הסוג ה"חורפי". לארגזים שלכם אנחנו קוטפים אותם כשהם צעירים ורכים כמו קישואים קייציים, אבל עכשיו אנחנו מבינים את ההתפרעות שלהם במרחבי הערוגות ונדים להם בחיוך סלחני….

לפני החג נפרדנו מסווט, שנסע לביקור משפחה בתאילנד למשך חודש וחצי. אנחנו רוצים לשלוח לו מכאן ברכות למפגש מוצלח עם משפחתו וחבריו, אותם לא פגש כבר שנתיים וארבעה חודשים, ומאחלים לו ביקור מוצלח. אנחנו כבר מתגעגעים.

וגם לכם אנחנו רוצים לשלוח איחולים טובים לאביב שפוי יותר וחם פחות,
אלון, בת-עמי וצוות ח'ביזה

מה השבוע בסל?

 יום שני:

 מלפפונים - השלמה , תפו"א - השלמה , פול , גזר , חסה , פטרוזיליה שורש , בצל ירוק או עירית, קלרבי , צנוניות  ,תרד , לפת ,מנגולד

ובסל הגדול תוספת של:

ברוקולי או כרוב , קישואים , אפונה

יום רביעי:

 מלפפונים - השלמה , תפו"א - השלמה , פלפל אדום - השלמה , גזר , חסה , פטרוזיליה , בצל ירוק , שומר , צנוניות - לקטנים ,סלרי עלים , סלק אדום ,מנגולד

ובסל הגדול תוספת של:

כרישה , קישואים , פטרוזיליה שורש או תרד ,קלרבי

 לכבוד הימים שלאחר פסח ולכבוד ביכורי הקישואים שלנו- מתכוני קישואים ולחם:

שתי פשטידות ולחם אחד, מתכונים מאת סמדר וולטר מאתר וואלה

מדיאס - חצאי קישוא ממולאים בבשר ומבושלים ברוטב בעלי טעם מעודן, מתכון של סבתא אסתר מאת עומר גוטליב מאתר ifeel

קישואים בפירורי לחם, שום ובזיליקום, מאתר האוכל האיטלקי של ג'אקומו. (אם תדפדפו בחזרה לדף המתכונים תמצאו עוד שלל מתכוני קישואים)

מתכון וידיאו של קרפצ'יו קישואים שמכין צחי בוקששתר, מאתר האוכל של msn